קאסוטו על שמות ל״ב:ט״ו

1 פיסקה שלישית: פעולתו של משה ל"ב, ט"ו–כ"ט עכשיו, מכיון שהובטח משה שלא יבוא העם לידי כליה. יש לו לפעול כמנהיגו של העם כדי להחזירו למוטב. ומיד הוא יורד מן ההר ומתמסר במרץ למילוי תפקיד זה.

2 ויפן וירד משה מן ההר. לפי הסגנון המקראי בא לפעמים הנושא של שני פעלים אחר הפועל השני; וזה לא רק כשמורים שני הפעלים יחד על פעולת אחת, כבדיבור זה, שפירושו הוא ויפן לרדת, או בפסוק הראשון של ס' ויקרא: ויקרא אל משה וידבר ה' אליו, המתבאר בקלות מכיון שסוף סוף הקריאה היא הדיבור; אלא גם כשמורים שני הפעלים על שתי פעולות נפרדות זו מזו: עי' למשל ל"ד, ד'. ושני לוחות העדות בידו, הלוחות שניתנו לו כאמור בל"א, י"ח; לוחות כתובים משני עבריהם, מזה ומזה הם כתובים. פרט זה נכתב כאן כדי שיוכל הקורא לתאר לו בקירוב את מידתם של הלוחות, שלא היו גדולים ולא עבים, ואפשר היה למשה לשאת אותם בידו, ונוחים היו להישבר פס' י"ט. לא היו לוחות גדולים כאבני הזכרון המוצבות לראוה לעיני הכל, כגון האסטילה של מישע מלך מואב, אבנים שאין בן אדם יכול לשאת אותם בידו, אלא לוחות מעין אלה שהיו כותבים או חוקקים עליהם, באותיות לא גדולות, תעודות ומסמכים לשם שמירתם בארכיונים או בספריות. ומכיון שהיה הכתב מחולק לשנים, בשני עבריהם של הלוחות לפי הפשט חציו מעבר מזה וחציו מעבר מזה, כפי שאנו רואים כמה פעמים בלוחות המיסופוטמיים או בלוחות האוגריתיים, לא היה צורך בממדים גדולים. נוכל להניח אורך של שלושים ס"מ בקירוב, ורוחב מתאים ועובי מתאים. על סידורם של הלוחות בתוך הארון עי' למעלה, בפירושי על כ"ה, ט"ז.